פקודת היערות (להלן – הפקודה)

קובעת כי כל כריתה או העתקה של עץ טעונה רישיון מאת פקיד היערות. לפי סעיף 15א לפקודה, לא
, יינתן רישיון אלא לאחר שפקיד יערות שקל את תכלית הבקשה, את מצבו, גילו, נדירותו, מידותיו
מיקומו וערכו הנופי, הסביבתי, האקולוגי וההיסטורי של העץ לגביו מתבקש הרישיון ונוכח כי אין
להשאירו במקומו או להעתיקו. כן נקבע כי פקיד היערות יקבע שבעל הרישיון יטע, במקום ובמועד
שעליהם יורה, עץ או עצים אחרים במקום העץ שייכרת, שערכם שווה לערך העץ (להלן – נטיעה
חלופית), וכי במקרים בהם סבר כי בשל תנאים סביבתיים או נסיבות מיוחדות לא ניתן לבצע נטיעה
חלופית, יקבע בתנאי הרישיון כי על בעל הרישיון לשלם היטל כספי. שר החקלאות ופיתוח הכפר רשאי
לקבוע בתקנות, לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של
הכנסת, בהתאם לתכליתו של בקשות לכריתת עצים, לנסיבותיו לתועלת הציבורית והסביבתית, סוגי
מקרים שבהם יינתן פטור מנטיעה חלופית או מתשלום היטל כספי או מקרים בהם יותר לפקידי יערות
לקבוע נטיעה חלופית מופחתת.

מטרתן של תקנות אלו הינה להבנות את הליך הבקשה לרישיון כריתה או העתקה של עצים, המתבצע
על ידי פקידי יערות אזוריים הפועלים ברשויות המקומיות, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, בקרן
קיימת לישראל וברשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, ואשר כפופים להנחיות מקצועיות של פקיד
היערות הממשלתי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
, מוצע לקבוע בתקנות את אופן הגשת הבקשה לרישיון כריתה או העתקה של עץ, הדרכים לבחינתה
אופן חישוב ערכה של נטיעה החלופית, גביית אגרות והיטלים, הכנת תכניות עבודה שנתיות בנוגע
לכריתת עצים המצויים בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים ביערות קק"ל, הפקדת ערובה להבטחת
), קיום תנאים ברישיון ועוד. תקנות אלה הן תקנות חובה, לפי ס' 13 לחוק לתיקון פקודת היערות (מס' 5
התשע"ב – 2012 (ס"ח תשע"ב, 2322, בעמ' 140), והן מיועדות להחליף את תקנות היערות התקפות
היום, אשר הותקנו לראשונה בשנת 1926.

להמשך הודעת ווטסאפ מלאו פרטים!

לקבלת ייעוץ צרו קשר